מיתר

אתמול פגשתי את אריק בחטיבה הצעירה ישבנו מתחת עץ התות שבחצר
ישבנו חולמים- אני מחבקת ואריק מחובק –שותקים

רציתי להציע לאריק יותר מחיבוק היום

בוא נעשה ריבת תותים הצעתי לו , עוד נשארו תותים על העץ."אבל הם גבוה", אריק אמר "אז נביא כסא
, אריק הסכים
הלכנו להביא מיכל לאיסוף התותים והתחלנו לקטוף. תחילה עלינו על כסאות בשביל להגיע אל התותים הגבוהים
אני קוטפת ואריק אוסף
אבל איך עושים ריבה? אריק שאל ,"האמת אני לא בדיוק יודעת", עניתי ובאפי עלה ריח הריבה החרוכה שניסיתי להכין לפני כחודש בביתי
אז מה נעשה"? התקשרנו אל תמי, מומחית בהכנת ריבות. תמי אמרה שכוס תותים על חצי כוס סוכר. אריק מיהר להביא שלוש כוסות מן המטבח והחל למדוד, "יש לנו כבר כוס יאירה", אריק היה שמח כל כך. השמחה שלו דבקה בשאר ילדים ששיחקו בחצר וכולם רצו לעזור
שי וללי ויפתח ודניאל ונמרוד התגייסו לאסוף תותים. והתותים קטנים והעץ גבוה ולאט הם ממלאים את כוסות המדידה של אריק וכבר אילנית הביאה סולם וסולם אחד אינו מספיק בשביל הרבה ילדים שרוצים לעבוד. מה עושים? הנה דרכם של ילדים: עמדה ללי על הסולם וקטפה , נתנה כל תות יקר לי, אני העברתי לשי ושי העביר לנמרוד ונמרוד הניח את התות בעדינות בכוס המדידה של אריק. כך עבר כל תות מיד ליד עד שנאספו שלוש כוסות מדידה מדויקות ומה שנשאר זה להכין ריבה ויצאה ריבה והזמנו ילדים לאכול אתנו וזללנו ביחד מפטפטים על ההצלחה הטעימה שיצאה לנו

ברגעים הקטנים האלה, ברגעי ההתרגשות בהם אנחנו אנשי הצוות יכולים להבין את יופיו של מקום, אני שואלת כיצד נוכל לספר לכם ההורים, כיצד נוכל לתאר לכם במילים את היותנו כאן