מיתר

לאחר שהילדים הביאו אל הבית את העיסוק בחנויות ומכרו וקנו את כל מה שמצאו בבית, וילדים אחרים ייצרו כסף כל היום וקנו בובה בעשרת אלפים ש"ח וכדומה

החלטנו להכריז על שבוע של שוק אמיתי. ביחד כולנו בחרנו שם לכסף החדש שלנו, ביחד ייצרנו אותו, תפרנו ארנקים צבעוניים שיתאימו לזורבבלות(זה השם שנבחר לכסף החדש)קבענו כמה כסף יקבל כל ילד ומתי יפתח הבנק ואז היינו מוכנים להביא דברים ישנים מהבית, למכור ולקנות

הבנק נפתח בדיוק בשעה תשע, תור ארוך ומרגש השתרך עד לחצר. כל הילדים עמדו בציפייה לקבל את הכסף שרק אתמול צבעו והכינו במו ידיהם

אחר נפתחו החנויות נקבעו מחירים לכל חפץ וכל מוצר

משחק קופסא משוכלל, נמכר בשתי זרובבלות, מדבקת קעקוע נמכרה במאה זרובבלות

גלויה ישנה נמכרה בחמישים זרובבלות, נעליים כמעט חדשות בעשר זרובבלות

והשוק תוסס וחי

היו ילדים ששכחו להביא חפצים מהבית. בתושיה ילדית החלו לרכוש כל מה שרק ניתן מחנויות השוק ומיד אירגנו חנות משלהם. ומה עשו הילדים שחנותם נתרוקנה? הלכו לקנות את מה שמכרו לפני רגע

בחזרות מהירות הכינו הצגה קצרה, מכרו כרטיס כניסה בשלוש זרובבלות והצליחו למלא אולם שלם

בשיחת הסכום של שבוע השוק שאלו הילדים את המפיקות של ההצגה "למה הכרטיס להצגה היה זול כל כך? "כי ההצגה הייתה קצרה", הן ענו

ילד שהביא מהבית חפצים "שווים" נתן אותם לחבר שלו שימכור."ולמה אתה נותן לחבר?" שאלנו, "כי אני רוצה לקנות את זה". הילד ענה

אומה: אם הייתה לי חנות כשאני ילדה הייתי מוכרת בובות ותמונות, הייתי גם מוכרת נגיד ציורים שאני מכינה וגם מגנטים

ליאת: חנות כלים, כל מיני דברים יפים ושבירים כמו פיות למשל

נילי: חנות, אה... הייתי עושה חנות ממתקים. מה, אני אוהבת ממתקים
"I would sell all kinds of animals, nice animals, real animals: עדה
יפתח ברנט: צעצועים, נעליים, ספרים של בנות, גם תחפושות שכבר די קטנות עליי ובגדים
ליאור: הייתי מוכר ספרים, בגדים וסרטים וסכינים ומזלגים וגלילים וקוביות ותחפושות ובקיצור המון דברים, וגם שקי שינה למחבוא והייתי בונה את החנות שלי ברומניה
אריק: צלחות, כפיות, סכינים ואוכל, כל מיני דברים בשביל אוכל וגם קוביות וגלילים ובדים, קרטונים וקורנפלקס. הייתי קורא לה "חנות ענקית" והייתי בונה את החנות שלי בקיבוץ
רואי: ספרי די אנד די וגם ספרי די אנד די של מלחמת הכוכבי. אורלי: היית מוכר גם דברים שאתה לא אוהב? רואי: "לא ממש.הייתי מוכר אוכל- זה משהו שאני אוהב
איתמר גלעד: לא הייתי מוכר כלום
תומר: אם הייתי רוצה הייתי מוכר צעצועים
אבשלום: הייתי מוכר צעצועים וגם דברים שאני לא אוהב כמו ציורים שאולי ילדים אוהבים שאני ציירתי וכבר לא אוהב
אלמה: מה הייתי מוכרת...פיתות ועוגות. הייתי מוכרת בחיפה כי יש שם המון אנשים
אנה: הייתי מוכרת צמידים ותכשיטים. הייתי קוראת לחנות שלי מאפיית הצמידים

ניצן: חנות תחפושות. להגיד לך למה? כי כבר יש לי תחפושת אחת למכור והייתי מוכרת ביוקנעם כי אני גרה שם ואז הייתי יכולה ללכת לבד הביתה
מיאל: "ממתקים". אורלי: "גם ממתקים שאת לא אוהבת, אם יש כאלה? ". מיאל: כן, השחורים האלה שמנקים את השיניים
גילי: הייתי מוכרת דברים שאפשר להכין איתם דברים, גאיה, דברים ליצירה את מתכוונת
גילי: כן דברים ליצירה. והייתי בונה בעצמי את המקום שאני מוכרת בו

גאיה: הייתי מוכרת כל מיני דברים שאני לא רוצה. תכשיטים, הרבה דברים.

אורלי: לחנות כזו קוראים חנות יד שנייה
ילי: כן אני מכירה, הייתי פעם בכזו חנות
תומר: חנות יד שנייה... אני באמת לא יודע מה זה
אוהד: קלטות, אחי הדוב 2, הייתי מוכר הרבה קופסאות די וי די, קלטות
ניתאי:חיות עם פיל. אורלי: פיל אמיתי? ניתאי: כן, פיל אמיתי עם חדק